מסחר אלקטרוני - E-commerce
מיסוי מסחר אלקטרוני: האם וכמה צריך לשלם על ביצוע עסקאות מסחר באינטרנט? עסקאות דרופשפינג?
מהו מסחר אלקטרוני (E-commerce)
ביצוע עסקאות מסחריות באופן ממוחשב, המסחר האלקטרוני מתאר קשת רחבה של פעילויות ברשת האינטרנט. הכוללות בין היתר הפצת מידע ע"י ספקים, מכירה וקנייה של מוצרים ושירותים ותמיכה בלקוח לאחר הרכישה. עם ההתפתחות הטכנולוגית יותר ויותר אנשים החלו להתחבר ולהיחשף לאתרי המסחר האלקטרוני כאשר הפופולריים ביותר כיום הם EBAY, אמזון, ETSY ועוד.
עולם המסחר החדש מספק שיטות מסחר חדשות מעבר לשיטה הקונבנציונלית (קנית סחורה והמתנה עד למכירה) למשל: שיטת הדרופ שיפינג (Drop shipping) – עסקת תיווך (הסבר מפורט בסעיף ג), מכירות פומביות- ההצעה הגבוה ביות זוכה, מכירות קבוצתיות – מוכרים כמות גדולה במחיר נמוך ומכירות חברתיות – מצעים כמות גדולה לפרק זמן קצר.
היבטי המס השונים בזירת מסחר אלקטרונית
רבים סבורים כי בתחום זה לא חלה חובת דיווח לרשויות המס בישראל, שכן המסחר נעשה כולו דרך האינטרנט החל מיצרנים וספקים בחו"ל, שילוח ועד ללקוח הסופי בחו"ל. אחרים סבורים כי אין חובה כיוון שמדובר בעסק יחסית קטן מהצד. מדובר בטעות- לא משנה מהו גודל העסק, אופיו ומיקום העסקאות, עליכם לדווח לרשויות המס בישראל ולבחון את חבות המס בגין ההכנסה החייבת שנוצרה כתוצאה מעסקאות המכירה בזירת המסחר האלקטרוני.
יודגש כבר עתה כי פעילות במסחר אלקטרוני באופן חוקי מחייבת אתכם לפתוח תיק ברשויות המס, קרי; מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי.
קבלת החלטה ראשונה סוג התיק ברשויות המס:
תחילה עליכם יהיה להחליט איזה סוג תיק לפתוח ברשויות המס? עוסק מורשה או עוסק פטור. לכל אחד מהתיקים הנ"ל יתרונות וחסרונות וכדי לבחור נכון יש לבחון את סוג הפעילות במסחר האלקטרוני, היקף הפעילות, תמהיל המוצרים ועוד.
על כן מומלץ להיוועץ בנושא עם גורם מקצועי ולקבל החלטה לאחר הפעלת שיקול דעת עם דגש בהיבט הכלכלי והחוקי.
במאמר זה נביא, בין היתר, חלק מהשיקולים הרלוונטיים שיוכלו להכריע בהחלטה.
היבט המע"מ במסחר אלקטרוני:
-
יבוא טובין לישראל
בעת יבוא סחורה לארץ אתם תדרשו לשלם מכס ומע"מ. יובהר כי ישנם לא מעט מוצרים אשר אין בגינם צורך בתשלום מכס אך ככלל מע"מ תאלצו לשלם. כדי לקבל בחזרה את המע"מ ששולם בגין היבוא עליכם יהיה להמציא רשימון יבוא שיופק על שם העוסק.
יודגש כי עוסק פטור לא יוכל לדרוש את המע"מ בחזרה (זהו אחד מהשיקולים לבחירת סוג התיק). -
יצוא טובין מישראל
בהתאם לסעיף 30 (א)(1) לחוק מע"מ על יצוא סחורה מהארץ יחול מע"מ בשיעור 0. המשמעות היא שעוסק המבצע עסקת מכירה בחו"ל לא יידרש לשלם מע"מ (מע"מ עסקאות). מנגד העוסק יהיה רשאי לדרוש מע"מ בגין ההוצאות שלו (מע"מ תשומות) ולקבל החזר מע"מ בגינם.
חשוב מאוד לדעת כי על מנת שעוסק מורשה יפיק חשבונית מס בשיעור אפס עליו להפיק "רישומון יצוא".
מהו רישומון יצוא:
זהו מסמך המאומת ומאושר ע"י שלטונות המכס. המסמך מאשר את בעליו, היעד, תיאור הסחורה, נפח ומשקל. הרשימון מהווה אסמכתא לכך שאין לגבות מע"מ בעת ביצוע הייצוא. בנוסף ישנה הקלה לעוסקים אשר מבצעים עסקאות בודדות והיא לנהל "רשימון יצוא מרוכז" ובכך להקטין את עלויות הייצוא שמייקרות באחוזים גבוהים יחסית את עלות המכר. עוסק אשר רוצה לנהל רשימון ייצוא מרוכז צריך להגיש בקשה לקבלת אישור להגשת רשימון יצוא מרוכז אשר תוגש לבית המכס.
להלן התנאים המצטברים להגשת הבקשה:
1. רישום כעוסק מורשה במע"מ וביצוע מכירות במשך 3 חודשים לפחות טרם הגשת הבקשה.
2. ערך משלוח בודד לא יעלה על סך של 250 דולר.
3. תדירות ממוצעת של 10 משלוחים לחודש.
4. יצוא מוחלט של הסחורה, כלומר סחורה מיוצאת באופן קבוע ולא זמני.
האישור יהיה בתוקף למשך שנה אחת בלבד ויחול אך ורק לגבי אותם מוצרים המיוצאים ע"י מבקש הבקשה.
בקשה לחידוש האישור יש להגיש לפחות חודשיים לפני מועד פקיעת האישור.
לסיכום:
האפשרות לבצע עסקה בשיעור מע"מ אפס מהווה יתרון עצום, דבר המאפשר לבעלי עסקים להוריד את המחיר הסופי לצרכן ובכך להתמודד עם התחרות הגלובלית.
-
עסקאות תיווך - "דרופשיפינג"
המונח "הכפר הגלובלי" המוכר לכם הוא למעשה דימוי של העולם ככפר כאילו כל האזרחים בעולם שכנים. בעולם המסחר הגלובלי החדש קמה הזדמנות מסחר אחרת – שיטת הדרופשיפינג, לפיה קונים במדינה אחת ומוכרים במדינה אחרת מבלי שהמוצר עבר דרככם הסוחרים. בשיטת הדרופשיניג (תיווך) המוכר נמצא בין הספק/היצרן המקורי אשר אצלו מוחזקת הסחורה לבין הקונה, כאשר בפועל המוצרים נמסרים לקונה עלי ידי הספק/היצרן עצמו.
היתרונות של השיטה בין היתר, עלויות תפעול מאוד נמוכות מאחר ואין צורך במחסנים, עובדים, שילוח, רכישת סחורה מראש והחזקת מלאי ועוד.
היבט המע"מ בשיטת הדרופשיפינג:
בהתאם לסעיף 30 (א)(5) לחוק מע"מ על מתן שירות לתושב חוץ יחול מע"מ בשיעור 0. בעזרת סעיף זה ניתן לטעון כי על הענקת שירות תיווך לתושב חוץ חל מע"מ בשיעור 0.
היבט מס הכנסה במסחר אלקטרוני:
טעות לחשוב כי אין צורך לדווח לרשות המיסים בישראל כיוון שהעסקה כולה מתבצעת בחו"ל ודרך האינטרנט. כמו כל עסקה אחרת הנכם חייבים בדיווח. ביום 1.1.2003 נכנס לתוקפו תיקון 132 לפקודה ושיטת המיסוי השתנתה. לשיטת המיסוי הטריטוריאלית התווספה שיטת המיסוי הפרסונאלית.
שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה:..."
בהתאם כל תושב במדינה מחויב בדיווח ללא קשר למקום הפקת ההכנסה.
הוראות ניהול ספרים:
בהתאם להוראת ניהול ספרים הנכם נדרשים לנהל ספרים על פי חוק באופן הבא:
עוסק פטור:
-
שוברי קבלה
-
תיק תיעוד חוץ
עוסק מורשה:
-
ספר תקבולים תשלומים
-
חשבוניות וקבלות
-
תיק תיעוד חוץ
-
רשימת יתרת לקוחות סוף שנה
-
רשימת מלאי סוף שנה
-
הוראות מיוחדות בהתאם לתוספת המתאימה
הוראות ניהול ספרים מחייבות כל בעל עסק להוציא קבלה עבור כל מכירה ומכירה או עבור כל תקבול ותקבול. לעיתים לא סביר שתוציאו קבלה עבור עשרות ומאות עסקאות קטנות כאשר מדובר ברווחיות של סנטים בודדים ולכן במקרים אלה ניתן ואף רצוי לבקש הקלה בניהול הספרים מפקיד השומה וכך להוציא חשבונית מס קבלה מרכזת.
הכנסה חייבת במס הכנסה
לאחר שהבהרנו כי הכנסה זו חייבת בדיווח למס הכנסה נשאלת השאלה האם כל ההכנסה חייבת במס ? התשובה היא לא.
זכותנו כבעלי עסקים להכיר בהוצאות וע"י אותן הוצאות להפחית את ההכנסה החייבת במס!
באילו הוצאות מדובר ?
ניתן להכיר בכל הוצאה ששימשה את בעל העסק בהפקת ההכנסה, מלבד הוצאות שהוגבלו בהוראות מיוחדות בתקנות.
כדי שלא תבוצע טעות באופן השימוש בהוצאות ובאמצעותן הפחתת חבות המס מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.
דגש מיוחד להוצאות נפוצות במסחר אלקטרוני – עמלות המרת מט"ח, עמלות מכירה מפייפל, אמזון, פיוניר, אטסי וכו', עמלות שילוח, מכס.
דוח שנתי
כל בעל עסק ותיק במס הכנסה, ללא קשר לסוג התיק (עוסק פטור/ מורשה), חייב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה בגין השנה שהסתיימה.
בדוח זה מחד עליכם לדווח על סיכום ההכנסות וההוצאות ומאידך על סכום המקדמות ששולמו. במידה ושולם יותר מידי מס אתם תקבלו בחזרה את הסכום העודף ואילו במידה ושולם פחות מידי מס אתם תאלצו להשלים את הסכום החסר.
היבט ביטוח לאומי במסחר אלקטרוני:
ביטוח לאומי הינו סוג של "מס" במדינת ישראל. התשלום לביטוח לאומי כולל גם את דמי ביטוח הבריאות. גובה התשלום לביטוח לאומי נקבע בהתאם להכנסה החייבת למס הכנסה ובהתאם לשיעורי דמי הביטוח הלאומי. בדיוק כמו במס הכנסה גם בביטוח לאומי עליכם לשלם מקדמות במהלך השנה ובסיומה עם הגשת הדוח השנתי למס הכנסה הדוח יועבר גם לביטוח הלאומי ויתחשבנו מולו, כך שאם שולם יותר מידי אתם בחזרה את הסכום העודף ואם שולם פחות מידי אתם תאלצו להשלים את החסר. הליך זה נקרא נקרא גם בשם "הפרשי שומה".
חשוב לדעת כי הכיסוי הביטוחי בגין פגיעה בעבודה נגזר מגובה תשלום המקדמות.
כאן המקום לציין כי בתנאים מסוימים ניתן לפטור את המבוטח מתשלום ביטוח לאומי, אך חשוב לציין ולזכור כי במידה והמבוטח יפגע בעבודה הוא לא יהיה מכוסה על ידי ביטוח לאומי ולא יקבל כספים עקב הפגיעה בעבודה.