לפגישת יעוץ  054-2339144

מהו עוסק פטור:
עוסק פטור מושג שנלקח מחוק מע"מ, בחיי היום יום עוסק הפטור מסמל עסק קטן אך בפרקטיקה המושג כאמור תקף אך ורק לחוק מע"מ.
אם נעצור לרגע ונעמיק עוד טיפה מחשבה נבין שהשם מנבא משהו, "עוסק פטור"  ממה הוא פטור ? ממס הכנסה ? מביטוח לאומי ? ממע"מ ?
התשובה לכך שמדובר בעוסק פטור ממע"מ בלבד!
למה הכוונה פטור ממע"מ?
עוסק פטור מתשלום מע"מ בעת ביצוע המכירות (מע"מ עסקאות) כלומר עוסק פטור לא יחייב את לקוחותיו בתשלום מע"מ בעד עסקאות עמם ולא ישלם לרשות המיסים מע"מ בעבור אותם עסקאות. מאידך  העוסק הפטור לא יכול להתקזז במע"מ הגלום בהוצאות ( מע"מ תשומות) כלומר העוסק הפטור לא יקבל בחזרה מרשות המיסים את המע"מ ששילם בגין הוצאותיו לצרכי העסק.
 

מי רשאי להיות עוסק פטור:
חשוב לזכור שלא כל סוג עסק או בעל מקצוע יכול להיות עוסק פטור.
 כדי להיות עוסק פטור יש לעמוד בשני תנאים מצטברים שקבע המחוקק והם כדלקמן:
1. מחזור העסקאות בעסק קטן מ 100,000 ₪ בשנה קלנדרית (מינואר ועד לדצמבר).
2. העוסק אינו נמנה מבין מקצועות המפורטים בסעיף 13 (תקנות מס ערך מוסף - רישום) ואינו נמנה בסעיף 6א (תקנות מס ערך מוסף)
מבין המקצועות שלא יכולים להיות עוסקים פטורים ניתן ראות מקצועות חופשיים כגון:  אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, עורך דין, רואה חשבון, שמאי,
ניתן לראות גם רופא, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, וטרינר, רופא שיניים, סוחרי רכב , סוחרי מקרקעין בית הספר לנהיגה ועוד.
 

שיקולים האם להיות עוסק פטור
1. עסק קטן או גדול:
אם העסק מתחיל כעסק קטן וצפוי להתפתח עם השנים קיימת התכנות לעוסק פטור ובמרוץ הזמן מעבר לעוסק מורשה.
2. עובדים מול המגזר הפרטי או מול המגזר העסקי :
אם עובדים מול מול המגזר הפרטי ננטה להעדיף להיות עוסקים פטורים מהסיבה שהאדם הפרטי לא מתקזז על תשומות, הוא סופג את המע"מ (בעצם להרוויח את המע"מ). מאידך אם עובדים מול המגזר העסקי ננטה לפעול כעוסקים מורשים מהסיבה שעוסק מורשה כן מתקזז על המע"מ ובמקרה שבו הוא לא יוכל להתקזז הוא ידרוש את הפחתת הסכום.
3. בעת הקמת העסק השקעה כספית גדולה או קטנה:
אם צפויה השקעה כספית גדולה נעדיף לפעול כעוסקים מורשים כדי להחזיר חלק מההשקעה ע"י דרישת מע"מ התשומות בחזרה, מאידך אם קיימת השקעה כספית קטנה ננטה לפעול כעוסקים פטורים.
4. נראות ורושם ראשוני :
כאשר פועלים כעוסק פטור נתפסים בעיני הצד השני והסובבים בכלל כעסק קטן ולעיתים כעסק בתחילת דרכו.
5. עלויות:
עלות הפעלת עוסק פטור זולה מעלות עוסק מורשה.
 

ניהול ספרים בעוסק פטור 
בסעיף 130 לפקודת מס הכנסה נקבע כי רשות המיסים רשאית לדרוש ניהול ספרי חשבונות ומתוך כך לפרט את סוגי ספרי החשבונות שינהל כל עסק בהתאם לפעילות, לגודל, למחזור, למספר העובדים ועוד. לצורך כך רשות המיסים התקינה את "הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973"
אז אילו ספרים עוסק פטור צריך לנהל?
1. ספר קבלות – ניתן לנהל באופן ממוחשב או ידני לבחירת בעל העסק. על פי הוראות ניהול פנקסים הקבלה תכלול מספר עוקב, פרטיו של מנפיק הקבלה, בעת הנפקת הקבלה בפועל יש לכלול את שם המשלם ומענו, סכום התקבול, מהות התקבול, תאריך התקבול וחתימת המקבל. יש  לשמור על סדר רציף של קבלות, סדר כרונולוגי, רישום בעט, מחיקה בעט ולא בטיפקס או לורד. ביצוע ביטול קבלה ניתן רק באמצעות קבלת המקור בחזרה. ניתן להנפיק קבלה זיכוי.
2. ספר תקבולים תשלומים – בסיום כל חודש יש להזין לספר זה את כל קבלות ההכנסה שאנחנו הנפקנו ללקוחות שלנו בציון תאריך,שם הלקוח, מספר קבלה, סכום ולסכם את סך ההכנסות.
לאחר מכן לקלוט לספר את כל החשבוניות בגין ההוצאות, בעצם חשבוניות שבעל העסק קיבל מספקים בציון שם הספק, תאריך, מספר חשבונית, סכום ולסכם את סך ההוצאות.
בסיום לסכום את סך ההכנסות פחות סך ההוצאות.
3. תיק תיעוד חוץ – קלסר שבו ישמרו כל המסמכים שמתקבלים מגוף שלישי חשבוניות בגין הוצאות ישמרו בתיק, בנוסף ישמרו בתיק זה עותק נוסף של כל הקבלות שהעסק הפיק ללקוחותיו.
4. ניהול ספרים יעודיים לפעילות עיסקית מסויימת – עוסקים מורשים צריכים לנהל על פי הוראות ניהול פנקסים, ספרים ספציפיים בהתאם לאופי הפעילות לדוגמא: רופא צריך לנהל ספר רופא, עורך דין ספר לקוחות, נותני שירותים ספר הזמנות וכך הלאה.
בעניין עוסק פטור זה עניין שבמחלוקת רשות המיסים דוחפת שהעוסקים הפטורים ינהלו ספרים יעודיים אולם בהוראות ניהול ספרים לא מצוין שעוסק פטור צריך לנהל ספרים יעודיים ואף כתוב בסעיף 2א להוראות ניהול פנקסים הפוך. "על אף האמור בסעיף 2..".
לעניות דעתנו אנו סבורים כי עוסק פטור לא חייב בניהול ספרים יעודיים.
 

דיווחים לרשויות המס השונות
 כאמור כעת אנו מבינים כי עוסק פטור מהווה פטור מתשלום מע"מ ומדווח חודשי למנהל מע"מ האזורי אולם איננו פוטר מתשלום ודיווח לרשויות המס האחרות מס הכנסה וביטוח לאומי.
אז מה הדווחים ולמי ?
1. מע"מ – עוסק פטור נדרש לדווח למנהל מע"מ האזורי אחת לשנה את מחזור העסקאות. עד 31.1 יש לדווח על מחזור העסקאות של השנה העוקבת.

2. מס הכנסה – במס הכנסה אין הגדרה כזו עוסק פטור ( מלבד בהוראות ניהול פנקסים) הנישומים מחולקים לסוגי תיקים שונים כגון: תיק שכיר, עצמאי, בעל מניות, הכנסות מחול ועוד.
מכאן אנו מבינים שמדובר על תיק עצמאי לכל דבר ועניין  ולכן חלות עליו חובות דיווח רגילות לחלוטין. אז מהן החובות:
א. דווח שוטף - דווח ותשלום מקדמות מס הכנסה באופן דוח חודשי כלומר אחת לחודשיים.
ב. דוח שנתי – פעם בשנה יש להגיש למס הכנסה דוח שנתי.
ג. הצהרת הון – בהתאם לדרישת מס הכנסה. (אחת למספר שנים)

3. ביטוח לאומי -  עוסק פטור נדרש לשלם מקדמות ביטוח לאומי ודמי בריאות על רווחיו מהעוסק הפטור, התשלום מתבצע באופן חד חודשי.
 

פתיחת תיקים ברשויות המס
1. פתיחת תיק במעמ:
לצורך פתיחת תיק במע"מ יש להביא למשרדנו את המסמכים הבאים:
  א. ת.ז וספח או רישיון נהיגה
  ב. חוזה שכירות, אם העסקת מתנהל מהבית לוודא שהכתובת הנכונה מעודכנת בת.ז
  ג. תעודת על הכשרה מקצועית (עורך דין, רואה חשבון, סוכן ביטוח וכ')
  ד. אישור ניהול חשבון בנק או צילום של שיק מבוטל.
  ה. נמלא יחד באופן מקוון  באמצעות מערכות במשרדנו טופס לפתיחת תיק במע"מ ונשדר אותו באפון מיידי.

2. פתיחת תיק במס הכנסה:
לצורך פתיחת תיק במס הכנסה יש להביא למשרדנו את המסמכים הבאים:
  א. ת.ז וספח או רישיון נהיגה
  ב. חוזה שכירות, אם העסקת מתנהל מהבית לוודא שהכתובת הנכונה מעודכנת בת.ז
  ג. אישור ניהול חשבון בנק או צילום של שיק מבוטל.
  ד. נמלא יחד באופן מקוון  באמצעות מערכות במשרדנו טופס לפתיחת תיק במס הכנסה ונשדר אותו באפון מיידי.
מספר ימים לאחר מכן נקבל אישור על פתיחת תיק במס הכנסה. נעשה פניה יזומה נוספת לקבלת פטור מניכוי מס במקור ואישור ניהול ספרים.

3. פתיחת תיק בביטוח לאומי:
לצורך פתיחת תיק בביטוח לאומי יש למלא דין וחשבון רב שנתי ולהגיש למוסד לביטוח לאומי הקרוב לבית.
בשלב זה עומדת החלטה קריטית וחשובה מאוד בין שתי חלופות כדלקמן:
א. עצמאי - האחת להיות מוגדר כעצמאי רגיל (בהתאם להגדרות חוק הביטוח הלאומי )  ולהנות מביטוח מלא, בחלופה זו משלמים דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות באופן מלא.
ב. עצמאי שאינו עונה להגדרה – להיות מוגדר כעצמאי שאינו עונה להגדרה (בהתאם        להגדרות חוק הביטוח הלאומי) מחד פטורים מתשלום למוסד לביטוח לאומי או          שמשלמים סכום מופחת תלוי בגובה ההכנסה החייבת מאידך, העוסק לא יהיה מבוטח  באופן מלא, לדוגמא במקרה של פגיעה בעבודה, לידה וכ' המבוטח לא יהיה זכאי לגמלאות בהתאם.

עובד עצמאי הוא מי שעונה על אחד מהתנאים האלה:​​
** עוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות.
* *הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו שווה או עולה על 50% מהשכר הממוצע - 5,136  ש"ח (החל ב- 01.01.2019).
** עוסק במשלח ידו 12 שעות בשבוע בממוצע לפחות,  והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו שווה או עולה על 15% מהשכר הממוצע - 1,540  ש"ח (החל ב- 01.01.2019)